Articles
ל"אולם" הגן הבוטני של מקוה ישראל מקבלים את המבקר ענפי שדרת הדקלים הקנאריים,אשר יוצרים כניסה מרהיבה לאורך 250 מטר ומתחתיה פרוש מרבד דשא ירוק.
מצפון ל"אולם הדקלים", 30 דונם של "חדרי האוצרות" של הגן הבוטני. בתחילה, שדרת פיקוסים שנשתלה ע"י הבוטנאי פרופ' ויינברג בשנת 1928.לאחר מכן האזור הים תיכוני- ובו שתולים אלונים מכל מיני מינים וצורות (אלון הגלעין עם רוכב של אלון השעם),עצי אלה ואורן. אחרי זה "חדר" של אזור לימודי , המיועד לעבודות חקר של תלמידי בי"ס מקוה ישראל, אזור של צמחייה אוסטרלית, אזור תצוגת עונתיים ובהמשך, שבילים בתוך הגן הבוטני שמפרידים בין מיצגים. חדרים, חדרים של משפחות עצים שונים ,כל אחד מוקף בגדר חי ,כמו מסגרת לתמונה תלת מימדית: עצים אדירים כמו פיטולקה דו ביתי, אלון השעם, מייש דרומי ודולב שמגיעים למימדים של מעל 20 מטר גובה. במסגרת הקמת פארק איילון עובר הגן תנופה חדשה של טיפוח ו"הרמת פנים": דן צור – הוא אדריכל הנוף שביצע את התכנון המחודש. עם טיפול, גיזום ויחס מסור של רכז ענף מקוה ישראל, דני צדקה ובניצוחה של הח"מ חוזר הגן להיות מקום של חוויה מרהיבה. כמו שחזור מדויק של מבנה עתיק, שילוב של נגיעות עיצוביות חדשניות כמו פרגולה חדשה יחד עם שימור האופי הישן, הקלאסי של פעם, כמו יוצרים פה גן לימודי חוויתי, לכל עובר אורח..
אשמח לארח אתכם בגן לביקור ולסיור מודרך,
נעמי ויינגרוד ,מנהלת שיקום הגן הבוטני - במקוה ישראל. כתבה בירחון "גן ונוף" מרץ אפריל 2006גליון א' כרך ס"א
מדינת ישראל נמצאת בגירעון מצטבר של מים שפירים, הממשיך לגדול מידי שנה עקב פער הולך וגדל בין ההיצע (מילוי שנתי של מאגרים) לבין הביקוש (עקב גידול האוכלוסיה והעליה ברמת החיים). סגירת הפער ניתנת לביצוע על ידי מהלך משולב של הגדלת ההיצע (התפלה ויבוא), והקטנת הביקוש (חסכון במים). מסקר של חברת תהל לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי חיסכון במים עולה כי: כ-53% מהציבור סבור כי בישראל קיים משבר מים. כ- 75% ממשקי הבית מקפידים לחסוך במים. כ-80% מבתי האב אינם יודעים על פעולות או חושבים שאין נעשות פעולות ביישוב שלהם לחיסכון במים. כחלק מהטיפול במחסור המים הוקמו מספר מתקני התפלה בארץ. אחד מהם, אשר יספק 100 מלמ"ק בשנה, עתיד להיבנות בחדרה. בעבר נערכו מספר נסיונות לחיסכון במים במגזר הפרטי וניראה כי ניתן לחסוך למעלה מ- 20%. הצורך הלאומי בחסכון במים, האפשרות לחסוך בהוצאה הפרטית עבור מים וחינוך והסברה בקרב הילדים, צוינו כסיבות אשר עשויות לדרבן לחיסכון בצריכת המים החודשית. במסגרת פרויקט לחסכון במים במגזר המגורים תבצע תהל בשיתוף עם החברה להגנת הטבע מגוון פעולות לחסכון בצריכת מים ב-17 ישובים בצפון שנבחרו על-ידי נציבות המים, ביניהם חיפה, זכרון יעקב, נהריה, וקריית שמונה. סך צריכת המים בישובים אלו מגיעה ללמעלה מ-30 מיליון מ"ק בשנה. פעילות החיסכון תתמקד הן בעידוד והקניית הרגלי צריכה חסכניים במים בפעילות יום יומיות והן בקידום הטמעת אביזרים חוסכי מים בבית ובגינה. בתהל מאמינים ששימוש נכון ומושכל במים מבלי לפגוע באיכות החיים, יוביל לחיסכון במים. כמו כן תקיים תהל בשיתוף עם החברה להגנת הטבע פעילויות בבתי ספר, במסגרת פרויקט "ילדים מובילים שינוי", ובמסגרת אירועים קהילתיים במטרה לפתח המודעות לחיסכון גם בקרב הדור הצעיר. כמסקנות מסקר אשר נערך ע"י החברה, נבדקה המודעות לנושא החיסכון במים בישראל. נראה כי ככל שסבורים יותר כי קיים משבר מים בישראל כך גם מקפידים יותר לחסוך במים. יותר ממחצית ממשקי הבית שנדגמו סבורים כי תצרוכת המים הגבוהה ביותר היא במקלחת. מקומות אחרים בבית (מטבח, גינה, מכונת כביסה, שירותים) צוינו בשיעורים נמוכים משמעותית. למרות שברוב משקי הבית (75%) מקפידים לחסוך במים, הרי כאשר נשאלו התושבים לגבי פעילויות שונות לחסכון במים אשר מבוצעות בישוב מגוריהם, נראה כי הציבור אינו מודע לפעילות מטעם הרשות. הנתונים שעלו נותנים אינדיקציה על החשיבות הרבה של פעולות ההסברה בקהילה ועידוד העיריות לפרסם את פעילותיהן ולהביאן לידיעת הציבור. הציבור "מצהיר" על עצמו כחוסך במים, ומדווח על התקנת אביזרים חוסכי מים בבתים ובגינות, כגון: התקנת מתקן הדחה דו כמותי לשירותים, "חסכמים" בברזים, קוצב או מחשב השקיה בגינות. כמו כן מבצע הציבור פעולות יומיומיות שנועדו לצורך חסכון, כגון: סגירת הברז בזמן צחצוח השיניים, הגילוח, ההסתבנות, שטיפת כלים, שימוש נכון במתקן הדחה דו-כמותי ושטיפת הרכב באמצעות דלי. מעניין לגלות כי ברוב משקי הבית שמבצעים פעולות אלה, מבצעים אותן כל הזמן ולא רק מדי פעם. מחב' תהל נמסר כי, "תהל רואה חשיבות רבה בנושא הפעילות למען החיסכון במים, מבלי לפגוע באיכות החיים, ופרויקט זה משתלב עם השאיפה של כל הגורמים כולל תהל, לפיתוח משק מים בר-קיימא ולמעורבות בקהילה בתחום המים". לדברי החברה, "מלבד החיסכון הישיר למשק המים העירוני ולבתי האב שייגזר מעידוד הפחתת הצריכה הביתית יחסכו גם כמויות מי ביוב הנתפסים כמטרד סביבתי ומחייבים טיפול הכרוך בעלויות כספיות גבוהות". בזכרון יעקב קיימת מודעות גבוהה לחיסכון במיים ולאקולוגיה. ברוח הדברים הוחלט לאחרונה על שתילת "כיכרות אקולוגיות" במרחב הישוב. בקיץ, נפגשה נעמי וינגרוד, "גננת יצירתית", ביוזמתה של אילה גילברט מהועדה האקולוגית של זכרון, עם הגנן, אברהם רווח ומהנדסת המועצה, לילך גינת נוימרק. וינגרוד מנסה להביא את בשורתה לנוי המקומי, ולשפר את מראה הכיכרות הרבות בישוב ברוח האקולוגיה. היא נתבקשה לעצב את הכיכרות של ביה"ס ניל"י עם חגיגות 100 שנה. תכנון הכיכר נעשה ברוח אקולוגית: נשתלו צמחים רב שנתיים במקום צמחים עונתיים אשר יש צורך להחליפם כל שלושה חודשים. צמחיה זו עמידה ליובש- צריך להשקותה אחת לשבוע שבועיים. האדמה המקומית, בה השתמשו לשתילה, כבדה וסופגת את המים. הכיכר תהיה מכוסה רסק עץ, מה שימנע עשביה וימזער את התחזוקה, מה ששונה מדשא, שהטיפול בו רב מאוד. הכיכר מבוססת על 70% דשאים קישוטיים, כמה שיחים, 3 עצי אלון. בנוסף נשתלו כלניות, נוריות, וצמחי בר. בגלל אופי הצמחיה יקח עד שלוש שנים עד שתממש את הפוטנציאל. בסוף החורף יהיה ליבלוב ופריחה. טליה מבור, מנהלת מדור גני הילדים, שהצטרפה ליוזמה, לחצה על כך שתהיה זיקה להיסטוריה המקומית, ולמורשת ניל"י שתבוא לידי ביטוי בעיצוב הסביבתי. הכיכר שעוצבה היא כיכר המעפילים בכניסה הראשית לזכרון. וינגרוד, בשיתוף פעולה עם האומנית סיגל לשמן תכננו את הכיכר בהשראת אהרון אהרונסון: נשתלו "דשאים קישוטיים" ממשפחת הדגניים דמויי חיטה, צמח אשר המציא. אבן רחיים, אשר באמצעותה טוחנים את החיטה, הוצבה במרכזה ועליה שמש, וכיתוב "זכרון יעקב". לכיכר אופי שורשי עם ניחוח של זכרון יעקב. נעמי: רצינו להעניק לכיכר מראה קליל עם תנועה, מתנופף ברוח. בכוונה לא שמנו את הסמל של זכרון או המועצה המקומית, בכדי לא ליצור מראה "צבאי" מידי. העיצוב הנופי נותן תחושה של הכרמל, דומה קצת לאחו עם נגיעה מעוצבת, אומנותית ואקולוגית.